<h1>שו"ת הרא"ש כלל י"ג סימן כ"א</h1>
<h2>דף כד.</h2>
יראה לי במה שאמר אני מסתלק מן החכירות בדיבור זה לא קנו הקהל, כיון שכבר זכה המקח, עד שיחזור ויקנה להם בקנין כמו שהם הקנו לו. אמר רבא בר איבו אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מבוטלת היא תבטל, אי אפשי בה לא אמר כלום. וה"ה נמי ללשון סילוק דלא מהני דבכריתות שם קאמר ריש לקיש הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל המחזיק בה זכה בה, ופריך ליה מהא דתניא האומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה ואי אפשי בה דין אחד להם. דכיון דבמתנה אחר שבאת לידו לא מהני סילוק כ"ש במכר דלא מהני לשון סילוק. וכן אמר רב יהודה אמר שמואל בפ' יש נוחלין [ב"ב קל"ז ע"ב] הכותב כל נכסיו לאחר ואמר הלה אי אפשי בהן קנה ואפילו עומד וצווח, דכל דבר שזכה בו אדם אינו יוצא מתחת ידו עד שיכתבנו או ימכרנו לאחר. וכו'.
